מבוא

בוטולינום טוקסין A, המוכר בשם המסחרי בוטוקס, הוא חומר נוירוטוקסי המופק מהחיידק Clostridium botulinum. אף שנודע בעיקר בשימושיו הקוסמטיים, בוטוקס אושר על ידי ה-FDA בשנת 2010 לטיפול במיגרנה כרונית.

מהו בוטוקס?

בוטוקס הוא חלבון מטוהר המונע שחרור של נוירוטרנסמיטרים מתאי עצב. הוא פועל על ידי עיכוב שחרור האצטילכולין בחיבור העצבי-שרירי, מה שגורם לשיתוק זמני של השריר.

מנגנון הפעולה במיגרנה

בעוד שהמנגנון המדויק של פעולת הבוטוקס במיגרנה אינו ידוע לחלוטין, מחקרים מצביעים על מספר אפשרויות:

עיכוב שחרור נוירופפטידים

מחקר שפורסם ב-Headache: The Journal of Head and Face Pain מצא כי בוטוקס מעכב שחרור של נוירופפטידים כמו CGRP (Calcitonin Gene-Related Peptide), הידועים כמעורבים בפתופיזיולוגיה של מיגרנה.

הפחתת רגישות יתר עצבית

לפי מחקר שפורסם ב-Journal of Neuroscience, בוטוקס מפחית רגישות יתר של נוירונים סנסוריים, מה שעשוי להפחית את תדירות וחומרת התקפי המיגרנה.

השפעה על מערכת הכאב המרכזית

מחקר שפורסם ב-Cephalalgia הציע כי בוטוקס עשוי להשפיע על מערכת הכאב המרכזית, מעבר להשפעתו הפריפרית.

יעילות קלינית

מחקר PREEMPT, שכלל שני ניסויים קליניים גדולים פאזה 3, הראה כי הזרקות בוטוקס כל 12 שבועות הפחיתו משמעותית את מספר ימי כאב הראש החודשיים בהשוואה לפלצבו אצל מטופלים עם מיגרנה כרונית.

פרוטוקול הטיפול

הטיפול המקובל כולל 31-39 הזרקות לאזורים ספציפיים בראש והצוואר, כל 12 שבועות. מינון כולל של 155-195 יחידות בוטוקס.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן כאב מקומי, צניחת עפעף זמנית וכאבי ראש. מחקר ב-Journal of Headache and Pain מצא כי תופעות הלוואי היו בדרך כלל קלות וחולפות.

מסקנות

בוטוקס מהווה אפשרות טיפולית יעילה למטופלים הסובלים ממיגרנה כרונית שלא הגיבו לטיפולים מסורתיים. בעוד שהמנגנון המדויק עדיין נחקר, הנתונים הקליניים מצביעים על יעילות משמעותית בהפחתת תדירות וחומרת התקפי המיגרנה.